תקשורת פדגוגית מרמזקשר בין המורה לצוות הסטודנטים. נכון, תקשורת מקצועית מסייעת למורה לארגן קשרים סודיים עם התלמידים, וכן לנהל את תהליכי התקשורת בין הילדים.
יש לציין מיד כי תקשורת פדגוגיתהוא תהליך רב-שכבתי, שבמהלכו מתבססים ומתפתחים בהדרגה תקשורת והבנה הדדית ואינטראקציה בין המורה לתלמיד.
ללא הכישורים האלה, המורה בקושילסמוך על האמון של צוות הילדים, כמו גם על הבנה ועניין בנושא. זו הסיבה שהתקשורת הפדגוגית בכל הזמנים נחשבה לאחד ההיבטים החשובים ביותר של הפדגוגיה. רק כך נוכל להשיג אינטראקציה והבנה הדדית.
הוא האמין כי רק במגע עם מבוגריםאנשים, ילד יכול לפתח כראוי לספוג חוויה חברתית והיסטורית. אבל המוגבלות בתקשורת או חוסר שלה להוביל האטה והתרוששות של התפתחות של ילדים.
מוזרויות של תקשורת פדגוגית: מבנה ותנאי האפקטיביות
בפדגוגיה נהוג לבסס את מבנה התקשורת הנכונה והמלאה. זה מורכב מרכיבים הבאים:
אפי Bodayev הראשון ניסח תנאים לאפקטיביות של תקשורת פדגוגית. הוא האמין כי תקשורת בין המורה לבין התלמידים היא יעילה אם היא מבטיחה הטמעה מהירה ומלאה של הכישורים הדרושים, ידע ומיומנויות. בנוסף, בתהליך זה הילד צריך ללמוד להעריך לא רק את עצמו, אלא גם אנשים אחרים.
תקשורת פדגוגית צריכה להיות חובהמלווה בחינוך נאות. מאידך גיסא, קשרים בינאישיים יכולים להיות יעילים ביותר רק אם התקשורת הנכונה מתבצעת בכל תחומי חייו של הילד. משמעות הדבר היא כי הקשר הדרוש צריך להתרחש לא רק במוסד החינוכי, אלא גם בין בני המשפחה.
דרישות וטכנולוגיה של תקשורת פדגוגית
מומחה מנוסה צריך ליצור את הצורךאווירה רגועה במהלך השיעורים. יש גם את המושג "אינטואיציה פדגוגית". כל מורה צריך לפתח את האיכות הזאת. אחרי הכל, זה מאפשר לך לתפוס באופן רגיש את האווירה בקבוצה, לקבוע במהירות את השינוי במצב הרוח של התלמידים, למצוא את הגישה הנכונה אפילו לילדים הבעייתיים ביותר.
ראוי גם לציין כי התקשורת לא צריכה להיותזרימה חד-כיוונית של מידע מהמורה לצוות. המורה צריך לתקשר עם הילדים, להקשיב היטב ההנחות שלהם. הרי הטכנולוגיה הזו מאפשרת לילד לפתח את היכולת לחשוב באופן עצמאי, לקבל דעה משלו ולא לפחד להגן עליה.
המורה צריך להבין כי עובדים עם ילדיםהקולקטיב מרמז על קיומו של קונפליקט. לכן, המורה חייב להיות בעל ידע בפסיכולוגיה של הילד, אשר יאפשר לו להבחין ולפתור נכון כמה אי הבנות, לחסל עוינות, להחדיר כבוד זה לזה.
בפדגוגיה המודרנית, מקובל להבחין בין שני סגנונות תקשורת בסיסיים:
למרות שהיחסים בין המורה לתלמיד צריכים להיות ידידותיים וסודיים, כדאי לשמור על מרחק מסוים. המורה צריך להיות אדם סמכותי לילד.
